ברוב המקרים, צד אחד רוצה להיפרד יותר מהצד השני וכמעט תמיד ההודעה על הרצון להיפרד תתפוס את הצד השני לא מוכן, גם אם היחסים כבר חרקו תקופה ארוכה, ותעורר בו ברמות עצמה שונות ערבוביה של רגשות ופחדים כגון כעס, השפלה, שנאה, ירידה בערך העצמי, רגשי אשמה, עצב, חוסר אונים, אבדן שליטה, קורבנות, מרמור, וחרדה מפני העתיד.
התגובה האינסטינקטיבית של הצד שאינו רוצה להיפרד נעה בדרך כלל בין ניסיונות שכנוע והבטחות להשתנות ולרצות את בן הזוג בכל דרך, לבין איומים שונים או השלמה. לעתים רחוקות הוא לוקח לעצמו את הזמן כדי לחשוב לעומק על תגובתו ולשקול את האפשרויות העומדות לפניו, לרבות האפשרות שזרימה מתוכננת עם הפרידה עשויה לגרום לבן הזוג למחשבה שנייה או לחלופין, שאולי רצונו של בן הזוג להיפרד עשוי להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לו בשנים האחרונות.
כך או כך, התגובה וההתנהלות בשלב הראשוני עשויים להוות רגע מכונן שיקבע איך יתנהלו העניינים בהמשך ומה תהייה ההשפעה על שארית חייך.
בדרך כלל מספיקה פגישה אחת או שתיים שמהן תצא\י עם תחושה שהשליטה בחייך חוזרת במידה רבה לידיך ועם בהירות לגבי מצבך והאפשרויות האופרטיביות העומדות לפניך. במידת הצורך או לפי התקדמות ההליך ניתן לקבוע פגישות נוספות או התייעצויות טלפוניות.
בין הנושאים בהם נעסוק: