לראשונה מזה שנים, קבע בית משפט מזונות נמוכים יותר מהמינימום של 1,250 ש"ח (1,150 ש"ח בפסיקה המקורית + הצמדה) הידוע כ"הלכת בן עמי" תוך התחשבות בהכנסתו של האב ובתשלומים שמקבלת האם מביטוח לאומי עבור הילדים.
במקרה הנדון מדובר בהורים לשלושה ילדים כאשר האב מרוויח 5,500 ש"ח ומשלם מזונות גם עבור ילד נוסף שנולד לו מאישה אחרת. השופט צבי ויצמן מבית המשפט למשפחה בכפר סבא קיבל את טענת עורך דינו של האב כי אין מנוס מקביעת חיוב מזונות נמוך יחסית, וזאת על מנת שהצדדים יוכלו להוסיף ולכלכל עצמם באופן מכובד וכי על בית המשפט לבדוק את היכולת הכלכלית המשותפת של ההורים ואת מצבו הכלכלי של האב ולא להיות כבול בתפיסת הפסיקה הרווחת ולפסוק דמי מזונות בסכום המקובל.
השופט קיבל את טענות העו"ד ופסק מזונות של 800 ש"ח לילד ובסה"כ 2,400 ש"ח.
לאחרונה פורסם במוסף ידיעות אחרונות מאמר על מחקר שעשתה ד"ר טל שמר-אלקיים, בת להורים גרושים בעצמה, ולפיו בנות להורים גרושים
מסתובבות עם תחושה פחותה של 'אני יכולה' או 'אני שולטת בחיי' ומרגישות שקשה להן יותר לנהל קשר זוגי ולשמור על הערך העצמי שלהן בקשר כזה. בנים על פי המחקר מושפעים פחות מגירושי הוריהם.
המחקר הכמותי נערך בקרב 509 נבדקים בני 17-25 ומעלה תהיות רבות כגון גיל הנבדקים שאינו גיל אופייני לקיום זוגיות יציבה ובוגרת, אין קבוצת ביקורת למשל, של ילדים להורים שהיו נשואים אך בבית התחוללה מלחמה תמידית של צעקות ומריבות או לחלופין שתיקות, לא נעשתה בדיקה לגבי המאפיינים הייחודיים של הנבדקים כגון הקשר שהיה להם עם כל אחד מההורים לאחר הגירושין וכו'.
ושלא תבינו לא נכון...אין דברים מוחלטים כשזה מגיע לזוגיות, ולכל סיטואציה ולכל זוג יש את הניואנסים שלו, אבל בגדול אפשר לומר שבכל זוגיות שבה מתקיימים אחד או יותר מהסימפטומים
הבאים קיים פוטנציאל משמעותי לפרידה אם הבעיות לא יטופלו. אז זו הרשימה (כתובה בלשון זכר למען הנוחיות אך מתיחסת לשני המינים):
כבר כמה שנים מסתובבת שמועה שאקמול משכך כאבי לב. זה נשמע די מופרך כי התפיסה המקובלת היא שכאב נפשי שונה לחלוטין מכאב פיזי אבל
עכשיו באה ההוכחה המדעית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מישיגן קובע שכאב פיזי ותחושה עזה של דחייה, כמו זו שחשים בפרידה כפויה למשל, מפעילים את אותו אזור במוח ומיצרים את אותה תחושת כאב.
במחקר השתתפו 40 נבדקים שחוו לאחרונה פרידה שלא ביזמתם וחשו בעקבות כך תחושה חזקה של דחייה. החוקרים השתמשו בבדיקות fMRI כדי לבחון את הפעילות במוחם של הנבדקים אשר התבקשו לבצע מטלות המפעילות את אזורי הכאב במוח כגון אחיזה של כוס מים רותחים וכאלה הקשורות לחוויה הרגשית השלילית של הדחייה כגון חשיבה על הפרידה תוך התבוננות בתמונה של בן הזוג שיזם את הפרידה.
המחקר הזה הוא למעשה נדבך נוסף לקראת ההוכחה ש"הבעיה הפסיכו-פיזית", אשר הטרידה את מנוחתם של פילוסופים רבים במשך מאות שנים ועיקרה הקשר בין המידע הנקלט על ידי החושים לאופן שבו הוא נחווה במוח, למעשה כלל לא קיימת מאחר ואזורי המוח המשתתפים בעיבוד מרכיבי החוויה השונים חופפים. במילים אחרות, כנראה שהמושג "נפש" הוא עוד "שומר מקום" בתובנה\תרבות האנושית – עד שהמדע יוכיח אחרת.
אם יש לי עצה בסיסית טובה לכל מי שהתגלגל איכשהו למאבק גירושין הרי שהיא קודם כל לקחת עורך דין גירושין טוב. בתי המש
פט עמוסים, ועל רמתם האישית והמקצועית של השופטים כבר גדולים וטובים ממני חיוו את דעתם. ולא, זה לא אומר שתזכו במשפט אם ייצג אתכם עורך דין. בכלל לא. למעשה רוב האנשים לא יוצאים עם מה שבגללו הגיעו מלכתחילה לבית המשפט. חלקם יוצאים כשחצי תאוותם בידם וחלקם בעור שיניהם אלא שבלי עורך דין זה עלול להיות גרוע יותר.
אז מה זה בדיוק עורך דין לגירושין טוב ואיך יודעים אם עורך או עורכת הדין שמולך הם באמת טובים? בישראל פועלים מעל אלפיים עורכי דין המעידים על עצמם שהם עוסקים בדיני משפחה. אלא שיותר מ 90% מתוכם עוסקים למעשה גם בדיני משפחה אבל גם במקרקעין וגם ב.. וגם ב.. ובשורה התחתונה לא ניתן להגיע לשום מסקנה מבוססת לגבי רמת המקצועיות שלהם בתחום דיני המשפחה.
אבל גם לגבי אלו שעוסקים בעיקר או רק בדיני משפחה אין שום דרך לדעת את רמת המקצועיות שלהם או את משוואת הנצחונות מול הפסדים שלהם ובהערת אגב אומר, שלמיטב ידיעתי לא קיים עורך דין גירושין בישראל שמנצח יותר פעמים מאשר הוא מפסיד.
כן כן, הרוב מפסידים יותר מאשר הם מנצחים ולאו דווקא בגלל שהם לא טובים אלא כי יש בעיה קשה בתחום דיני המשפחה בישראל שמתחילה בחוק המאפשר למעשה חופש החלטה כמעט בלתי מוגבל לשופטים בכל עניין ודבר והתוצאה היא שוני מהותי בפסיקה ובהתנהלות של שופטים שונים במקרים בעלי מאפיינים דומים.
אז מה בכל זאת גורם לכך שלעורך דין אחד יהיו מספיק לקוחות כדי לעסוק רק בדיני משפחה ולאחר לא? אחד או יותר מהמרכיבים הבאים: וותק, הצלחה אחת מתוקשרת, או יכולת קידום עצמי ויחסי ציבור טובים. אגב, ממה ששמעתי מלא מעט לקוחות, וותק מגיע גם עם שחיקה רבה וחוסר עניין וסבלנות, הצלחה מתוקשרת עם התנשאות עד כדי ביטול הלקוח, ויחסי ציבור טובים עם הרבה אשליה של אמפטיה.
לסיכום, אין דבר כזה עורך דין גירושין טוב. מה שיש הוא איש מקצוע בעל חשיבה לא קונבנציונלית, שלא מלא בעצמו, שלא דוחף לעימותים לא הכרחיים אבל גם לא מוותר מוקדם מידי והרבה מידי, שזמין ללקוח ומגיב לשיחות ומיילים בתוך זמן סביר, שעושה שיעורי בית יסודיים, שנכון לשתף את הלקוח בהתלבטויות ובהחלטות, ואשר גובה מחיר הגיוני בתמורה לשירותיו.
את אלו העונים לקריטריונים הללו ניתן למצוא גם בין עורכי הדין הצעירים ובין אלו שאינם עוסקים רק בתחום דיני המשפחה ומה שחשוב זה לחפש עליו חומר באינטרנט, לשוחח עם לקוח או שניים ולהפעיל שיקול דעת. אפשר להתחיל לחפש בספר עורכי הדין של לשכת עורכי הדין.
נשים רבות מתלבטות האם להשאיר את שם המשפחה של הבעל לאחר הגירושין. אצל נשים אשר זוכות לה
כרה מקצועית או לפרסום בתקופת נישואיהן, כפי שקרה לסוזן סרנדון למשל, אין בכלל התלבטות. גם אצל נשים ששמו של הבעל פותח דלתות ושווה הרבה כסף, כמו במקרה של איוונה טראמפ למשל, ההתלבטות אינה קשה במיוחד.
אך אצל רוב הנשים השיקולים כוללים את משך הנישואין, את האופן שבו הן רגילות להציג את עצמן, את האופן שבו רוב האנשים שבאים איתן בקשר חברתי או בעבודה מכירים אותן, הכוונות לעתיד – שהרי אם יש כוונה ורצון להתחתן שוב בעתיד אולי לא כדאי להחליף שם כל כמה זמן, הרצון לשמור על שם זהה לזה של הילדים כדי לא לסבך את הילדים בהסברים מיותרים, אחרות מפנטזות על איחוד מחדש, ישנן כאלו שחושבות שהשם של הבעל פשוט מוצלח יותר, כאלו ששם הנעורים שלהן מביא איתו זכרונות לא טובים או להיפך, אולי שם הבעל מייצג מציאות שרוצים להתנתק ממנה ושינוי שם מייצג עבורן התחלה חדשה...
אבל ישנן גם נשים שכל השיקולים הללו מתגמדים מול המחשבה על הבירוקרטיה שכרוכה בשינוי שם בכל אחד מהמוסדות הממשלתיים או הפרטיים שבהן מכירים אותן בשם שנשאו במשך שנים... אך מה עושים אם אחרי כמה שנים העניינים קצת מסתבכים כאשר האקס מתחתן בשנית וגם אשתו השנייה מאמצת את שמו. לא טרגדיה גדולה אבל עשוי לעורר אי נעימויות בסיטואציות מסוימות בעיקר בהקשר של הילדים ולהעמיד את הבירוקרטיה הכרוכה בשינוי שם באור קצת יותר חיובי.
בקיצור, שום דבר בגירושין לא פשוט ובכל עניין צריך להשקיע מחשבה ושיקול דעת אבל אולי גם לא חייבים להחליט מיד ואפשר לאמץ פתרון ביניים כפי שעושות לא מעט נשים: הן לא משנות את שמן הרשמי אבל בכל הנוגע לחייהן האישיים והחברתיים הן מציגות עצמן בשם משפחתן המקורי.
